האינטרנט כזירה למפגש טיפולי 

המפגש הטיפולי המסורתי מערב מטפל ומטופל, הנפגשים בקליניקה פנים- אל- פנים (פא"פ) לפרק זמן מוגדר. המפגש הינו בלתי- אמצעי, והתקשורת בו מתנהלת ברמה מילולית, ובלתי מילולית.
מפגשים- טיפוליים קבוצתיים כוללים מפגש דומה, במקום מוגדר לזמן מוגדר בין המנחה/ מנחים והקבוצה. גם פה התקשורת כוללת אלמנטים מילוליים ובלתי- מילוליים.

האם ניתן לקיים טיפול באמצעות האינטרנט?אילו תנאים צריכים להתקיים לשם כך? איך ניתן להתקרב למודל הטיפול המסורתי שתואר לעיל?

כדי לענות על שאלה זו, אשתמש בתיאוריה הלקוחה מתחום הספרות. אריסטו, בכתביו על הטרגדיה היוונית, ניסח שלושה כללים הידועים בשם "שלוש האחדויות של אריסטו". מטרת הכללים היתה לקרב את הצופים למתרחש על הבמה, ולתת להם תחושה שהם צופים בהתרחשות אמיתית, הקורית ממש לנגד עיניהם. האחדויות מציעות כללים כיצד להגיע ל "מימזיס"- חיקוי המציאות.

1 - אחדות הזמן- לשמור על רצף זמן יחיד וקצר. זמן ההתרחשות במציאות חופף לזמן שאנו רואים על הבמה.

2 - אחדות המקום- העלילה מתרחשת במקום אחד. אירועים המתרחשים מחוץ למקום אינם מיצגים, אלא מספרים עליהם.

3 - אחדות העלילה ההצגה תתמקד בעלילה אחת.

אני מוצא את השימוש בהמשגה תיאורטית זו, הלקוחה מתחום אחר, נכון ומתאים לניתוח התקשורת האינטרנטית בתחום הטיפולי, מאחר וגם במקרה זה מנסה התקשורת באמצעות האינטרנט להתקרב למציאות שמחוץ לרשת ככל שניתן, להגיע לחיקוי מציאות, ל" מימזיס".האינטרנט, במובן זה הינו כלי שדרכו מתבצעת התקשורת.
אני לא משתמש במונח "וירטואלי" מכיוון שמונח זה רומז על אלמנטים שאינם אמת, אינם מציאות. המציאות החברתית , המתהווה באמצעות התקשורת האינטרנטית הינה מציאות אמיתית, אם היא עונה על כללים מוגדרים, שאותם אמנה להלן. אופן הזיהוי וצורת ההזדהות חשובים להבנת התהליך.
בצ'אט שאינו מזוהה, בכל כניסה של משתמש לצ'אט, הוא מתבקש לבחור לעצמו כינוי. כינוי זה מלווה אותו כל עוד לא יזם החלפה של הכינוי. האדם יכול להחליט, במהלך אותו שיח עצמו, לצאת ולהיכנס בכינוי אחר. למשתתפים איתו בשיח אין דרך לדעת שמדובר באותו משתתף עצמו. מצב כזה לא מאפשר יצירת קשר ארוך- טווח בין המשתתפים.
בצ'אט שאינו מזוהה אם כן, מתקיימת אחדות הזמן, בהיותו תקשורת סינכרונית. לא מתקיימת אחדות המקום, ולא מתקיימת אחדות העלילה.

בצ'אט מזוהה בכניסה הראשונית לאתר נקבעת לאדם זהות/ כינוי. כינוי זה מלווה אותו בכל כניסה לצ'אט. הוא אינו יכול לשנות את כינויו בכל כניסה.במצב עניינים זה אפשר לעקוב אחרי הימשכות הדיאלוג עם אותו משתתף. אני מפריד בין שני מושגים: זהות יציבה וזהות אמיתית.
הצ'אט המזוהה שומר על זהות יציבה. זהות יציבה היא תנאי הכרחי לקיום קשר ארוך- טווח. זהות יציבה מאפשרת שיח כזה, גם אם אינה זהותו האמיתית של האדם.
זהות אמיתית נדרשת כאשר אופי התקשורת באינטרנט מערב סטאטוסים קודמים שהשיג המשתמש. דוגמא לכך היא מפגש אינטרנטי ( בצ'אט או בפורום)בין אנשי מקצוע, או בין מומחה בתחומו לבין משתתפים אחרים. בהקשר זה אציין כי גם במפגש בלתי- אמצעי הנערך פנים- אל- פנים אדם יכול להזדהות בכינוי, שילווה אותו לאורך הדיאלוג. באינטרנט הכינוי הינו אמצעי הזיהוי היחיד.
בצ'אט מזוהה נשמרת , אם כן, אחדות העלילה ( משתתפים מזוהים 1:1) ואחדות הזמן. צורת שיח זו, המקיימת אחדות זמן ואחדות עלילה- מאפשרת קשר טיפולי ארוך - טווח. ישנו שחרור מנושא המקום.המפגש יכול להתקיים בכל מקום, גם ללא נוכחות פיסית משותפת של באי- השיח.

בפורום המזוהה מתקיים בין המשתתפים שיח א- סינכרוני.הזהות היציבה, שמבטיח הפורום מאפשר בניית יחסים ארוכי- טווח בין משתתפי הפורום.הזהות היציבה מאפשרת למשתתפים לבנות לעצמם דמות מאחורי הכינוי.
ב פורום המזוהה מתקיימת אחדות העלילה- זיהוי המשתתפים, לא מתקיימת אחדות זמן ולא אחדות המקום.

בנושא הייעוץ באמצעות האינטרנט היוו הפורומים המקצועיים ("פורום מומחה") את הסנונית הראשונה בתחומי הייעוץ והטיפול ברשת. פורומים בנושאים שונים נוהלו על- ידי אנשי- מקצוע, והם השיבו לפניותיהם ולשאלותיהם של פונים.אדם שרצה להתייעץ עם איש מקצוע ( לעיתים גם כחוות- דעת נוספת) חיפש פורום המתמחה בתחום שלח שאלה וקיבל תשובה בפורום הפתוח ובאופן פומבי. למרות זאת, רמת האינטראקציה בין הנועצים נמוכה מאוד.

מעבר ל "פורום מומחה", שבו ההשתתפות או השימוש הוא על בסיס בעיה או תחום בעיות משותף, קיימים פורומים שבהם בסיס ההשתתפות הוא הגדרת סטאטוס משותפת. דוגמאות לפורומים כאלה הם "חד- הוריות". " מתבגרים", "נכים" וכולי. ההשתתפות בפורומים אלה היא על בסיס אותה הגדרה משותפת, הנושאת עימה, מעצם טיבעה, תחום בעיות דומה.רמת השיתוף בין המשתתפים היא גבוהה- שיתוף בדרכי התמודדות דומות, ומובן מכך שרמת האינטראקציה גבוהה יחסית. פורומים כאלה, אם הם מנוהלים/ מונחים ברמה מקצועית, הם בעלי פוטנציאל גבוה לקבל אופי של קבוצת תמיכה. הדבר תלוי, בין השאר, בכמות המשתתפים הקבועים ובניידות שלהם.

מפגשים קבוצתיים מונחים, הנערכים באמצעות פורום מזוהה או צ'אט מזוהה מאפשרים לקיים אינטראקציה בין המשתתפים, במפגש המשוחרר מגבולות המקום. לשחרור מאלמנט המקום יתרונות רבים. שיטת ההתערבות באמצעות קבוצה הופכת לנגישה לאוכלוסיות נזקקות רבות כמו נכים (נגישות פיסית) או כאלה שקשה להם להזדהות כנזקקים לטיפול ( נגישות פסיכולוגית). אלה יכולים לקיים את ההתערבות הטיפולית- הקבוצתית במרחב האישי שלהם.
גם משתתפים שאינם נמנים על קבוצות אלה , נותנת האפשרות לקיום ההתערבות במרחב האישי- יתרון טיפולי רב. מטופלים רבים מגיעים לטיפול בהרגשת חוסר שליטה בחייהם. האפשרות שפותח המדיום הזה הוא יכולת שליטה על המרחב הפיסי. יכולת שליטה על מיקום הטיפול ועל עיצובו הפיסי יכול להחזיר למטופלים את תחושת- השליטה, ובכך לקדם את הטיפול.

קיימת טענה של מטפלים קלאסיים כי לא ניתן לקיים טיפול קבוצתי ללא מגע ישיר בין חברי הקבוצה. במונחיה של מלאני- קליין- לא ניתן להגיע ליחסי- אובייקט מלאים (full- object) ללא מראה, מגע, ריח.אני טוען שביחסים מזוהים, ארוכי- טווח ניתן להתקרב ליחסי- אובייקט מלאים גם באמצעים טכנולוגיים אלו.